חרדת פרידה אצל ילדים: מדוע היא מופיעה וכיצד אפשר לעזור

בכי ממושך בכניסה לגן, היצמדות להורה בכל פרידה, או סירוב פתאומי ללכת לבית הספר, כל אלה יכולים להיות ביטויים של חרדת פרידה. זוהי אחת התופעות השכיחות בילדות, והיא נובעת מעולמו הרגשי של הילד ולא מחוסר גבולות או מפינוק. הבנה של מה שמתרחש מאחורי ההתנהגות היא הצעד הראשון לעזור.

מדוע חרדת פרידה מופיעה?

עבור ילד, ההורה הוא בסיס הביטחון שממנו הוא יוצא לחקור את העולם. כשמשהו מערער את תחושת הביטחון הזו, מעבר בגן, שינוי בבית, לידה של אח או אפילו שלב התפתחותי טבעי, החרדה עלולה לגבור. הפרידה מהדמות המוכרת נחווית כמאיימת, והילד מבטא זאת בדרך היחידה הזמינה לו: בכי, כעס או היצמדות.

מה עוזר ומה דווקא מגביר את החרדה?

התגובה ההורית משפיעה רבות. פרידה ממושכת ומתמשכת, או התגנבות בלי להיפרד, מגבירות לרוב את החרדה, משום שהן משדרות לילד שהפרידה אכן מסוכנת. לעומת זאת, פרידה קצרה, ברורה ובטוחה, לצד הבטחה עקבית לחזור, מסייעת לילד לבנות אמון בהדרגה.

כלים מעשיים להורים

• טקס פרידה קבוע וקצר: חיבוק, משפט קבוע ומחווה אחת, ואז יציאה בטוחה.
• לתקף את הרגש בלי להיבהל ממנו: "אני רואה שקשה לך להיפרד, ואני חוזרת אחרי הצהריים".
• עקביות: פרידה באותו אופן ובאותו מקום יוצרת תחושת ביטחון וצפי.
• חיזוק ההצלחות: לשקף לילד בסוף היום שהוא התמודד, גם אם היה קשה.

מתי כדאי לפנות לייעוץ?

רוב מקרי חרדת הפרידה חולפים עם ליווי סבלני. עם זאת, אם החרדה עזה, נמשכת לאורך זמן, פוגעת בתפקוד היומיומי או מלווה בתלונות גופניות ובקשיי שינה, כדאי להיעזר באיש מקצוע. הדרכת הורים או טיפול רגשי לילד יכולים לתת כלים מותאמים ולהחזיר לילד ולכם את השקט.

אתם מוזמנים לשיחת היכרות ראשונה, ללא עלות, שבה נוכל לחשוב יחד כיצד ללוות את הילד דרך התקופה הזו.