יש ילדים חברותיים מטבעם ויש ילדים שקטים ומופנמים יותר, ושתי הדרכים לגיטימיות. אך לעיתים הביישנות חורגת ממזג טבעי והופכת לקושי ממשי: הילד נמנע ממפגשים, סובל לפני אירועים חברתיים או נמנע מלדבר בכיתה. במקרים כאלה ייתכן שמדובר בחרדה חברתית, שמצריכה תשומת לב עדינה.
ביישנות טבעית או חרדה חברתית?
ביישנות היא נטייה מזגית: הילד מסתגל לאט, אך בסופו של דבר משתלב ונהנה. חרדה חברתית, לעומת זאת, מלווה במצוקה ממשית ובהימנעות: הילד רוצה להיות עם אחרים אך פוחד מדי, חושש מביקורת או מטעות, ולכן מוותר. ההבחנה הזו חשובה כדי לדעת כמה וכיצד לתמוך.
כיצד תומכים בילד?
- לא ללחוץ ולא לבייש: "אל תהיה ביישן" רק מגביר את המצוקה.
- לתרגל מצבים חברתיים בהדרגה ובקצב של הילד, עם הצלחות קטנות ומצטברות.
- לחזק את מה שהילד כן עושה, במקום להתמקד במה שנמנע ממנו.
- להיות מודל: ילדים לומדים ביטחון חברתי גם מהאופן שבו אנחנו פוגשים אחרים.
מתי לפנות לעזרה?
אם החרדה החברתית פוגעת בהשתלבות בבית הספר, בקשרים או בשמחת החיים של הילד, כדאי להיעזר. טיפול רגשי, ובמיוחד דרך משחק ודרמה, מאפשר לילד לתרגל מצבים חברתיים במרחב בטוח ולבנות ביטחון. אתם מוזמנים לשיחת היכרות ללא עלות.
זיו אסקרוב — מטפלת רגשית מוסמכת (M.A) בדרמה תרפיה, EMDR והדרכת הורים, המלווה ילדים, נוער ומבוגרים.
בנושא זה, כדאי להכיר גם:
עוד מאמרים בנושא
ילדים בזמן מלחמה: כיצד לדבר עם ילדים על אזעקות ופחד
בתקופות של מלחמה ומתח ביטחוני ילדים קולטים הרבה יותר משנדמה לנו. הנה כיצד לדבר איתם, להרגיע ולתת תחושת ביטחון.
חרדת פרידה אצל ילדים: מדוע היא מופיעה וכיצד אפשר לעזור
בכי בכניסה לגן, קושי להישאר עם מטפלת או סירוב ללכת לבית הספר. חרדת פרידה היא תופעה שכיחה, והנה כיצד אפשר ללוות את הילד דרכה ברוך ובביטחון.