מעטים מדברים על זה, אך רבים חווים זאת: תחושת תשישות עמוקה מההורות, עד כדי ריקנות. שחיקה הורית אינה סימן לכך שאתם הורים גרועים או שאינכם אוהבים את ילדיכם. היא תוצאה של עומס מתמשך, חוסר משאבים ותחושה של נתינה בלי הפוגה, שגובים מחיר נפשי אמיתי.
כיצד נראית שחיקה הורית?
היא מתבטאת בעייפות שאינה חולפת גם אחרי מנוחה, בקוצר רוח וברגזנות כלפי הילדים, בתחושת ניתוק רגשי מהם, ולעיתים באשמה כבדה על עצם התחושות האלה. השחיקה נבנית לאט, ולכן קל לפספס אותה עד שהיא כבר עמוקה.
מה עוזר?
- להכיר בקושי בלי אשמה, שחיקה אינה כישלון אלא סימן שצריך מנוחה ותמיכה.
- לבקש ולקבל עזרה, מבן או בת הזוג, מהמשפחה או מגורמים מקצועיים.
- להחזיר לעצמכם פיסות זמן קטנות, גם עשר דקות ביום עושות הבדל.
- להוריד את רף ה"הורה המושלם", ילדים זקוקים להורה נוכח, לא מושלם.
מתי לפנות לעזרה?
אם השחיקה נמשכת, פוגעת בקשר עם הילדים או מלווה בדכדוך ובחרדה, אל תישארו עם זה לבד. הדרכת הורים וטיפול רגשי יכולים לעזור לכם להתמלא מחדש ולמצוא איזון בריא יותר.
בנושא זה, כדאי להכיר גם: