התקף חרדה יכול להגיע בפתאומיות: הלב דופק בחוזקה, הנשימה מתקצרת, מופיעים סחרחורת, רעד ותחושת אימה עזה. רבים חווים את זה כאילו הם עומדים לאבד שליטה או אף למות. החוויה מבעיתה, אך חשוב לדעת: התקף חרדה בדרך כלל אינו מסוכן, והגוף עושה בדיוק את מה שנועד לשמור עלינו, רק בעיתוי לא נכון. אם זו הפעם הראשונה, או אם יש כאב בחזה, כדאי לעבור בדיקה רפואית כדי לשלול סיבה גופנית.
מה קורה בגוף?
בזמן התקף, המוח מזהה "סכנה" ומפעיל את מערכת ההישרדות. הגוף מוצף באדרנלין ומתכונן לפעולה: הלב מאיץ כדי להזרים דם, הנשימה מתגברת, החושים מתחדדים. הבעיה היא שאין סכנה אמיתית לברוח ממנה, ולכן כל האנרגיה הזו נחווית כתחושה גופנית מבהילה. ההבנה הזו לעיתים כבר מפחיתה מהפחד.
כלים ראשונים להתמודדות
- נשימה איטית: לנשוף ארוך יותר מהשאיפה, זה מאותת לגוף שאפשר להירגע.
- הארקה לרגע הנוכחי: לזהות חמישה דברים שרואים, ארבעה ששומעים, שלושה שנוגעים בהם.
- להזכיר לעצמכם: "זה התקף חרדה, זה לא מסוכן, וזה יחלוף".
- במידת האפשר לא לברוח מהמצב, אלא להישאר ולתת לגל לעבור: כך הגוף לומד שאין סכנה.
מתי לפנות לטיפול?
אם התקפי החרדה חוזרים, אם מתפתח פחד מהתקף הבא, או אם אתם מתחילים להימנע ממקומות ומצבים, כדאי להיעזר. טיפול רגשי מסייע להבין את שורש החרדה ולעבד אותו, ולעיתים משתמש בכלים ממוקדים כמו EMDR.
בנושא זה, כדאי להכיר גם:
עוד מאמרים בנושא
טראומה מורכבת (CPTSD): כשהפצע נמשך לאורך זמן
לא כל טראומה נובעת מאירוע יחיד. טראומה מורכבת מתפתחת לאורך זמן ומשפיעה על הזהות ועל הקשרים. הנה מה שחשוב לדעת וכיצד אפשר להחלים.
להתמודד עם חרדה בזמן מלחמה ומצב ביטחוני
אזעקות, חדשות מציפות ואי-ודאות מתמשכת גובות מחיר נפשי. הנה כלים מעשיים לשמירה על יציבות רגשית בתקופות של מתח ביטחוני.